כן. זה כאשר העור של המטופל רגיש ולחץ הוואקום חזק מדי

זה תלוי בסגנון הטיפול. בכוסות נייחות ניתן לייצר וואקום חזק יותר מאשר בכוס שמסיעים אותה. בטיפול על ידי הזזת הכוס, אם הוואקום חזק מדי, הטיפול יכאיב יתר על המידה.

בכל מקרה, עם הניסיון במתן טיפולים ניתן לחוש בקלות, לאחר מספר ניסיונות, את עוצמת הוואקום הרצויה.

רצוי להשתמש בשמן הניתן למאכל, זאת משום שחומרים הניתנים על העור נספגים לתוך הגוף במידה מסויימת. אני נוהג להשתמש בשמן עיסוי המורכב על בסיס של שמן שקדים.

שמנים מסויימים, למרות שהם שמני מאכל הם פחות רצויים מטעמי נוחות. שמן שומשום למשל, הוא סמיך מדי וריחו אינו נעים.

בכל מקרה, קרם לחות אינו מתאים משום שהוא נספג ונעלם בתוך העור. גם אם נתעלם מכך שהוא מורכב מחומרים שאינם אכילים, הוא אינו נוח להחלקת הכוסות משום שהוא פשוט נעלם מהר.

עם ילדים יש לעבוד בעדינות רבה. שיטת הטיפול המתאימה להם ביותר היא על ידי כוסות נייחות.

יש להניח את הכוסות עם וואקום בעוצמה נמוכה עד בינונית. משך הטיפול אצל ילדים הוא קצר. דקה עד שלוש דקות זה הזמן הממוצע לטיפול. ככל שהילד צעיר יותר כך זמן ההמתנה עם הכוסות קצר יותר. יש להסביר לילד את מהות הטיפול כדי שלא יפחד וכדי למנוע ממנו חוויה טראומטית.

הסעת הכוס והקזה אינם מתאימים. הם יכאיבו ויפחידו את הילד.

רצוי מאוד להסביר למטופל קודם הטיפול את האפשרויות השונות של תופעות הלוואי העשויות להופיע. הדבר ימנע מצב לא נעים בו כל הסבר ישמע כתירוץ.

ראה את הפרק בספר זה המתאר את תופעות הלוואי השונות. בכל מקרה, לא תמיד יש תופעות כאלה.

טיפולי מגע כגון עיסוי, שיאצו, טווינה וכו' באים לפני הכל. לאחר מכן הדיקור במחטים (אם יש צורך).

כוסות רוח רצוי תמיד להניח בסוף. הסיבה לכך היא שהעור לאחר הטיפול עם הכוסות רגיש יותר.

אם המטופל רגיש מדי, אם הוא סובל מרמה גבוהה של סוכרת, אם הוא סובל ממצב של אי קרישת דם, אם הוא חלש מאד עד כדי סכנת התעלפות, אם הוא מפחד מאוד מהטיפול.

לאש כאן אין השפעה מרפאה. המטרה של האש, היא רק על מנת ליצור את הוואקום. לכן אין הבדל בהשפעת הטיפול בין וואקום הנוצר עם אש או על ידי משאבה

אמונה זו רווחת בקרב אנשים שבאו בדרך כלל ממזרח אירופה. הסינים אינם נוהגים כך.

בטיפול בעקמת אנו מניחים כוסות רוח ממש על החוליות באזור העקמת. מעולם לא שמעתי על נזק שנגרם כתוצאה מהנחת כוסות רוח על החוליות.

רצוי להשתדל שבכל טיפול המטופל ימצא בתנוחת שכיבה, זאת על מנת למנוע אפשרות של סחרחורת או התעלפות. במקרים בהם הרבה יותר נוח לטפל כאשר המטופל יושב, ניתן לעשות כך, תוך כדי תשומת לב לתגובת המטופל.

במקרה של חולשה או סחרחורת יש להסיר את הכוסות, להשכיב את המטופל על גבו ולהרים את רגליו. בכל מקרה, מטפלים, רצוי שיעברו הכשרה של ביצוע החייאה.

המצבים הנ"ל הם רגישים. מומלץ במיוחד להימנע מטיפול בנשים בהיריון משום שטיפול במקומות מסויימים עלול לגרום לצירי לידה מוקדמים.

לדעתי, במקרים של חולי לב, יש לשקול כל מקרה בפני עצמו.

על הצוואר באזור העורק הראשי, על הגרון ומעל עצם החזה (STERNUM).

במקרים אקוטיים רבים אחד עד שלושה טיפולים מביאים לסילוק הבעיה או להקלה מאד משמעותית. במקרים כרוניים יש צורך ביותר ולא תמיד ניתן לסלק את הבעיה לחלוטין.

במקרים אקוטיים ניתן לטפל יום – יום. במקרים אחרים רצויה תדירות של פעם פעמיים בשבוע

במקרים של כאבים אקוטיים ניתן לצפות לשיפור מיידי. בכל מקרה, יש להמתין 24-12 שעות לאחר הטיפול על מנת לראות את התוצאה הסופית.

לא להגיע רעב לטיפול, לא להגיע מייד לאחר ארוחה דשנה.

יש להסביר למטופל את תופעות הלוואי הרצויות ובראש וראשונה את התופעה של הופעת שטף הדם הפנימי שישאר כמה ימים לאחר הטיפול. בכל מקרה אין להבטיח השגת תוצאה.

לא לחשוף את אזור הטיפול לרוח, להשתדל לא להתרחץ מספר שעות לאחר הטיפול (וגם אם כן, אין הוכחות קליניות שרחצה לאחר הטיפול פוגעת באיזה אופן בבריאות)

לא "לנסות" יותר מדי תנועות שקשה היה לבצע לפני הטיפול על מנת לתת לגוף שהות להתגבר טוב יותר על הבעיה ולהיות מוכן לאפשרות (הנדירה) שהכאב יחריף למשך 24 שעות ולאחר מכן יעלם.

שאלה זו נשאלת הרבה על ידי מטפלים ותלמידים לרפואה סינית. התשובה מתאימה לדעתי גם לגבי שיטות טיפול אחרות, ולאו דוקא לכוסות רוח או לרפואה סינית: כעקרון, ברפואה סינית הבעיה מתבטאת בסימפטומים ולכן הטיפול מותאם בהתאם לכך. במילים אחרות: הסימפטומים והבעיה – אחד הם.

במצב של התקררות לדוגמא, חודרת רוח חיצונית לאזור העורף והכתפיים וחוסמת אותם. הסימפטומים יהיו, בין היתר, כאב המגביל את טווח התנועה באזור העורף והכתפיים. הטיפול בכוסות רוח יתרכז באזורים החסומים הללו על מנת "לפתוח" אותם ו"להוציא" משם את הרוח.

במציאות מוכיחה הגישה הזו את עצמה שוב ושוב. אדם הרוצה הקלה מכאב ממנו הוא סובל, לא יתנה את הטיפול בהבטחה שזה "בטוח" יפתור את הבעיה לתמיד. האם אקמול רק מקל על כאב ראש או שהוא פותר את הבעיה? האם אפשר להבטיח שאדם הלוקח כדור להפגת כאב ראש לא יסבול בעוד שנה שוב מהתקף דומה? האם אפשר להבטיח שהתרופה בוודאות תקל עליו? "המומחים" המתחסדים בכך ששיטת עבודתם ממוקדת ב"שורש" הבעיה, ופוסלים לכאורה טיפול לפי סימפטומים, רובם מחזיקים על מדפי הספרים שלהם ספרי טיפול המציעים "רצפטים" לטיפול בבעיות שונות לפי סימפטומים. מספיק להציץ בכל אחד מספרי הרפואה הסינית המסורתית שתורגמו לאנגלית בכל שלושים השנים האחרונות ולהיווכח שזה כך.

לסיכום הוויכוח הישן הזה: לעתים הטיפול (כמו בכל שיטה אחרת) רק יקל במידה מסויימת, או יקל לזמן מה. לעתים הוא יפתור את הבעיה ויסלק אותה לחלוטין (עד הפעם הבאה). את התוצאות הדרמתיות ביותר ניתן לראות בדרך כלל במצבים אקוטיים. אנו, כמטפלים, בסך הכול שליחים העושים את מיטב המאמצים לעזור למי שפונים אלינו. התוצאה הסופית תלויה בסופו של דבר במשהו שהוא הרבה יותר גבוה מאיתנו…

במיוחד כאשר מטפלים במצבי כאב

שבוע עד עשרה ימים. לעתים רחוקות זה נמשך עוד מספר ימים נוסף.

אין למנוע או לייעץ למטופל לא לקבל טיפול תרופתי. אך רצוי לשלב גם כוסות רוח בהתמודדות עם הבעיה. השילוב עם כוסות רוח לא יפריע לטיפול הרפואי

המחט לגביה מופנית השאלה מתאימה להקזה עדינה כמו להקזה באוזן (ראה בטיפול בכאבי כתף).

אם רוצים להקיז בעזרת כוס רוח תתאים יותר מחט שטוחה

זו תופעה מעניינת. במקרים רבים שתיים או שלוש טיפות דם מספיקות. אני כמטפל מעדיף שיצא זרזוף קל. אם הדם ממש זורם החוצה מבלי שיש צורך "לחלוב" אותו החוצה, יש לנקוט באופן מיידי בצעדים לעצירת הדימום על ידי אבקה לעצירת דימום. בזמן שבו יקח לדימום להפסיק תצא כמות דם רצויה לטיפול

כאשר יש כאב על פני שטח שרירים גדול יחסית, הבחירה הנכונה היא על ידי הסעת כוס בודדת. אם לאחר הסעת הכוס משתפר הכאב במשהו, אולם יש עדיין כאב ממורכז בנקודה אחת או שתיים, יש להקיז ממרכז הכאב. אם המטופל רגיש מאוד והרגישות שלו אינה מאפשרת הסעה של הכוס, יש למצוא נקודות מפתח באזור ולהקיז אותן עם כוס רוח. אם יש כאב על אזור גדול יחסית אולם יש על פני שטח העור שומות, צלקות או פצעים, או אם העור פגוע מדי, יש לטפל רק עם כוסות נייחות.

אם הכאב ממוקם במקום נקודתי, מתאים להקיז באותו מקום עם כוס רוח. בחזית הגוף יש לטפל עם כוסות נייחות בלבד ללא הסעה וללא הקזה עם הימנעות מהנחת כוסות על עצם החזה.

להקיז עם כוס רוח במוקד הכאב.

הסעת כוס מייד על אזור שהוקז ומייד לאחר ההקזה, יגרום למשיכה של עוד דם החוצה ולפיזורו על פני שטח העור. למחרת היום בו בוצעה הקזה, ניתן להסיע כוס על המקום ללא חשש.

השימוש במדיח אמנם מנקה, אך הוא אינו מחטא. הוא אינו אסתטי והחום יעוות את הכוסות העשויות פלסטיק ויהרוס אותן.

ההסבר בכתב לעולם לא יכול להיות מושלם. ישנם דברים שחייבים לרכוש אותם בלימוד ישיר עם הדרכה צמודה. ניסיון לבצע את הטיפולים המתוארים כאן עלול להיות מסוכן. כל מי שמנסה לבצע את הטיפולים האלה ללא הכשרה מתאימה מסכן בכך אחרים.

מומלץ לרכוש את הידע בהשתלמויות מקצועיות, המקנה גם אישור עבור פוליסת ביטוח מקצועי.

הספר מיועד לאנשי מקצוע, או למי שמתעניין לדעת באופן תיאורטי על הנושא. אפשר לרכוש בחנויות של ספרי רפואה ספרים המתארים ניתוחים כירורגיים מסובכים. האם זה אחראי להוציא את הספרים האלה לאור? האם יעלה בדעתך שמישהו ינסה לבצע את הפעולות המתוארות שם ללא הסמכה מתאימה?

בהיסטוריה של הרפואה אנו רואים עליות וירידות בפופולריות של גישות שונות וטיפולים. יבוא זמן והשיטות שאנו דנים בהם כאן יתקבלו שוב ברצינות על ידי אלה שדוחים אותה היום. טיפולים בעזרת עלוקות היו מאוד מקובלות בעבר. לאחר מספר עשרות שנים שתשומת הלב עברה לשיטות אחרות אנו שומעים היום על מחקרים רציניים הנערכים בנושא זה בבתי ספר לרפואה.